הבלוג הזה, כידוע לכל מי שעוקב, הוא בלוג טק. אני כותב פה על טכנולוגיה, במיוחד בהקשר של מובייל. אבל הפעם אחרוג ממנהגי, כי בחודש הזה אנחנו מציינים 20 שנה לאירוע חמור, שאת תוצאותיו אנחנו משלמים עד היום. גירוש גוש קטיף, או בשם המכובס – תוכנית ההתנתקות.

קרדיט לתמונה: מאת דובר צה”ל, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=94449223

אפשר לדבר הרבה על נימוקים בטחוניים נגד מסירת שטחים לאוייב, אפשר להביא הוכחות מכאן ועד הודעה חדשה. מספיק להסתכל ולראות מה היו התוצאות של הסכמי אוסלו לשלביהם, של הנסיגה מרצועת הביטחון שאפשרה את התעצמות חיזבאללה, ושל ההתנתקות.

אבל זה לא משכנע; כנגד נימוקים בטחוניים כאלו יגיעו נימוקים בטחוניים אחרים, יגיעו אמירות “נדע להתמודד” בטון גברי צבאי, וכנגד הדוגמאות יביאו את הדוגמאות של הסכמי השלום עם מצריים וירדן, שמחזיקים מעמד כבר עשרות שנים.

העובדה שתחזיות ה”לשעברים” מתבדות שוב ושוב, לא מפריע להם להמשיך לחרטט בביטחון, והרבה מהציבור קונה את זה.

אבל מעבר לכך, זו פשוט לא האמת; כמו שכתב חגי סגל בספרו “ימית, סוף” על פינוי חבל ימית (כחלק מהנסיגה מסיני בהסכמי השלום עם מצריים), אף גרמני לא רואה את שטוטגרט כאינטרס ביטחוני. זו פשוט ארצו.

זוהי ארצנו האהובה, הקדושה, וכל עוד אנחנו לא נבין את זה כמו שצריך, כל עוד לא יתבטל המושג “קווי ‘67” שחותך בבשר החי, כל עוד נראה בחלקים ממנה חלקים נפרדים שאינם באמת שלנו – “השטחים”, שזה בעצם קיצור של “השטחים הכבושים”, ו”התנחלויות” במקום “ישובים” – האם אנחנו יכולים בכלל להתפלא שהעולם דורש מאיתנו לוותר על חלקים מארצנו?

כל עוד אנחנו מנמקים את שליטתנו באיזורים אלו באינטרסים בטחוניים, אנחנו יכולים להתפלא שמסבירים לנו הסברים בטחוניים אחרים, גם אם הם לא מחזיקים מים, למה עלינו לנטוש חבלי ארץ אלו?

הרי אנחנו בעצמנו, כמדינה, ואפילו הציבור הימני – לא מסבירים שאלו חבלי ארץ ששייכים לנו, אלא מנמקים ומתרצים תירוצים.

אז מה אנחנו מצפים, שלא יגידו לנו לעזוב את האיזורים האלו? הרי אנחנו בעצמנו לא רואים בהם חלק אינטגרלי מארצנו, כמו תל אביב או פתח תקווה!

אנחנו צריכים לשנות תודעה והסברה.

בין אם אנחנו רוצים לחזור לשטחים שנטשנו, בין אם אנחנו רוצים למנוע אסונות נוספים מהסוג הזה.

עלינו לומר בקול ברור וחד. זוהי ארצנו, ולא נוותר עליה, ולא משנה מה יהיה ומה הסיבות. וכמו אותו גרמני בשטוטגרט, צרפתי במרסיי או אמריקאי במנהטן – זה כלל לא קשור לענייני ביטחון; זו פשוט ארצנו.

ונזכה שיתקיימו בנו הפסוקים בעמוס “ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם; ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה’ אלוקיך”.